Sunday, July 25, 2010

Sweet love


יש אהבה קטנה ויש אהבה מתוקה. יש אהבה חזקה ויש אהבה אינסופית. יש כל מיני סוגים של אהבות בעולם. אהבה של הורה לילד שלו היא האהבה הכי מפתיעה שקיימת. שום דבר לא יכול להכין אותך לרגע הזה שאתה מתאהב ביצור קטן וברגע אחד משהו נדלק אצלך בגוף שאומר שתהיה מוכן לעשות הכל עבורו, לוותר על הכל ולתת את כל כולך.
הילד הקטן שלנו הוא ילד שאוהב ולא מפחד להראות את זה. לפעמים הוא ממש כמונו, אוהב כל כך חזק שרוצה לחבק ולמחוץ, רק שלו אין את החוזק לעצור את עצמו כך שלפעמים אנו זוכים להיות אהובים בצורה מעט כואבת.
הצלחתי לתפוס את רותם והבעלול בדיוק ברגע כזה כשרותם מחזיק את הפנים של הבעלול וממש מוחץ אותם. התמונה יצאה מקסימה והקדשתי לה דף באלבום. הדף כרגע ללא כותרת אבל עכשיו כשאני כותבת את הפוסט הכותרת שבחרתי עבורו "כל כך אוהב שזה כואב" נשמעת לי ממש מתאימה.

לעיצוב הדף הפעם השתמשתי בסקיצה. אני משתמשת בסקיצות לעיתים מאוד רחוקות והחלטתי לתת לזה נסיון. קשה לי להגיד איזה ציון אני נותנת לעבודה בצורה כזאת אבל אני אוהבת את התוצאה הסופית. 
הסקיצה לקוחה מהבלוג של גבריאל פולקו, יוצרת שאני מאוד אוהבת ולוקחת ממנה הרבה השראה.

הוידאו של התהליך נמצא הסוף הפוסט. מקווה שתהנו. האיכות הפעם גבוהה יותר והוספתי כיתוביות ומידע על החומרים שהשתמשתי בהם. 










מחר יום האהבה אל תשכחו להזכיר לאנשים החשובים בחייכם כמה שאתם אוהבים אותם.

Wednesday, July 14, 2010

2 best friends


את לוקה הכלבה שלנו, בעלי הביא מתנו לחיות לחיות כשהייתה בת כמה שבועות. אני הכרתי אותה כשהייתה בת שנה ורותם מכיר אותה מהרגע שהוא חזר הביתה מבית החולים.
ברחבי הרשת תוכלו למצוא שלל מאמרים והסברים מדוע כדאי לילדים לגדול עם כלבים וממה כדאי להיזהר ומה צריך לעשות כשמביאים תינוק חדש לבית עם כלב (למשל, קניתי שמיכה מיוחדת שעטפתי בה את רותם כבר בבית חולים והבעלול הביא אותה הביתה כדי שלוקה תישן איתה ותריח אותה  כדי להתרגל לריח). מהנסיון האישי שלי זה באמת כדאי וזו חוויה נפלאה עבור הילד. אני לגמרי יכולה לראות את ההבדל בין ילדים אחרים שלא רגילים לכלבים והפחד האינסטנקטיבי שלהם למראה כלב. אבל אני גם יודעת שיש לנו מזל. המזל שלנו הוא שלוקה שלנו היא כלבה מדהימה, ידידותית, ובאופן כללי פשוט מצליחה לספוג הרבה יותר ממה שכל אחד אחר היה מסוגל לספוג. רותם מציק לה, צובט אותה, מחבק אותה, רודף אחריה וכל זה עם ה"עדינות" המתבקשת של ילד בן שנתיים. 
כשרותם היה בן חודשיים צילמתי אותו ישן על כורסא כשלוקה נחה לידו. בשבוע שעבר הראיתי לו תמונות וסרטונים מ"פעם" והוא ממש התלהב ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה להצטלם עוד פעם ככה על הכורסא עם לוקה. ברור שעיניו נדלקו מיד ובטח בראש שלו עברו כל מיני מחשבות זדוניות לגבי מה שהוא יכול לעשות לה באותו רגע אבל לשמחתי הוא שם את התכנונים בצד ושיתף פעולה בצורה מופתית.
ערכתי את שתי התמונות בפוטושופ, לא בצורה מוגזמת, הוספתי גוון ספיה ומסגרת עדינה והפכתי את זה לעמוד באלבום.

נייר הרקע של american crafts, על קארדסטוק ירוק הדפסתי במדפסת את הכותרת והוספתי קצת ג'ורנלינג. 




Sunday, July 11, 2010

I am Rotem Tene


לפני שרותם נולד וחשבנו על שמות לא חיפשנו את השם הכי מיוחד, הכי מתיימר וגם לא את הכי חדשני. השם רותם הוא שם שעלה לגמר וכשילדתי זה היה ברור שקוראים לו רותם. 
הידעתם שרותם זה שם זכרי? כן כן, רותם זה שיח מדברי ולכן הוא שם זכרי שנלקח על ידי בנות המין החזק כמו שקורה עם כל השמות בסופו של דבר.
אז כמו שאמרתי, לא ניסינו להתחכם או להיות מיוחדים אבל תיארתי לעצמי שאין הרבה הורים שקוראים לבנים שלהם רותם היום. כשרותם נכנס למעון החדש לפני חצי שנה גיליתי שיש עוד רותם בגן. לא סתם עוד רותם, אלא עוד רותם בן. ואם זה לא מספיק אז הם באותה קבוצה ביחד. בימים הראשונים הגננת הבדילה ביניהם על ידי אמירת השם עם צבע החולצה שהם לבשו באותו יום. "רותם אדום", "רותם כחול" וכו'. די מבאס לדעת שקוראים לבן שלך לפי החליפה שבחרת להלביש לו בבוקר....
מהר מאוד רותם למד שיש עוד רותם והסברתי שיש רותם טנא ויש רותם לוי (השם האמיתי שמור במערכת). אז אחרי שחפרתי לו איך קוראים לך ולא הסתפקתי רק ברותם אלא גם רותם טנא הוא הפנים וכל פעם שאני שואלת הוא עונה בגאווה ומצביע על עצמו "אני רותם טנא".
הרבה פעמים אני מפתחת תמונות בסדרות ולא מחליטה מראש מה בדיוק לעשות איתן ולאיזה עמוד הן יוקדשו אבל כשהתחלתי לעבוד על העמוד הזה פתאום קפצה לי התנועה הזאת שהוא מצביע על עצמו והחלטתי להקדיש לזה את העמוד והסרטון החדש. 
תאמינו לי, עניין הסרטונים הוא ממכר. ממש כיף לי להסתכל על התוצאה הסופית וההתבוננות על עצמי במהלך העבודה מאוד מפרה ומחדשת לי כל מיני דברים. למשל, ממש לא הייתי מודעת לזה שהידיים שלי כל כך שזופות! וגם, כמה זמן לוקח לי לבחור כל פרח שאני שמה בעמוד :-).

אז הנה קצת תמונות של התוצר הגמור ואם תגוללו למטה תוכלו לראות גם את הסרטון.

.






תודה לכל מי שהגיבה על הסרטון הקודם ונתנה הערות. אני משתדלת לקחת הכל לתשומת לבי ולשפר לפעמים הבאות. לצערי עוד לא הצלחתי להתגבר על הבעיות הטכניות של איכות הוידאו אבל אני עובדת על זה...

 
 
 
 

Sunday, July 4, 2010

My hero


כשרותם נולד הוא היה ממש קירח. ממש נולד עם פלומת שיער דקיקה שגם נשרה מהר מאוד ואז במשך הרבה מאוד חודשים הוא היה קירח לגמרי.
השיער שלו התחיל לצמוח לקראת גיל שנה, ואז היה נראה ממש כאילו הילד מסופר לתפארת.
בין גיל שנה לשנתיים השיער שלו התחיל לצמוח פרא בתלתלים מקסימים וזהובים עד שזה הגיע למצב שכל כך חששתי ממנו וזה שצריך לאסוף לו את השיער בקוקו. ההחלטה לספר את רותם לא באה בקלות אבל הקוקו הזה היה המשכנע הסופי. לכן בל"ג בעומר לקחנו מספריים וגזרנו את הפוני הסורר אבל והשארנו את כל התלתלים מאחור. היה קשה להתרגל למראה החדש אבל המועקה בלהוסיף לשגרת היום יום עשיית קוקו לבן שלי ירדה ונעלמה לשמחתי הרבה.

השתמשתי בדף רקע בצבע צהוב חרדל עם נקודות ועליו קארדסטוק בגווני שחור אפור ונגיעות של תכלת וכתום.

הכותרת הוכנה מאותיות א"ב מסול שקניתי בכפר השעשועים.

בצד השמאלי הדבקתי תג של ג'ורנלינג, צ'יפבורד כוכב ובשקית שמתי חתיכה מהאחד התלתלים שגזרנו.

השתמשתי במסגרת צ'יפבורד שהדבקתי על תמונה כדי להבליט את פעולת הגזירה.

מעניין כמה זמן זה ייקח לנו להפוך אותו לגבר ולספר אותו ממש... אני ממש אוהבת את תלתלי הזהב שלו אבל מצד שני יודעת שאני צריכה לשחרר...