את לוקה הכלבה שלנו, בעלי הביא מתנו לחיות לחיות כשהייתה בת כמה שבועות. אני הכרתי אותה כשהייתה בת שנה ורותם מכיר אותה מהרגע שהוא חזר הביתה מבית החולים.
ברחבי הרשת תוכלו למצוא שלל מאמרים והסברים מדוע כדאי לילדים לגדול עם כלבים וממה כדאי להיזהר ומה צריך לעשות כשמביאים תינוק חדש לבית עם כלב (למשל, קניתי שמיכה מיוחדת שעטפתי בה את רותם כבר בבית חולים והבעלול הביא אותה הביתה כדי שלוקה תישן איתה ותריח אותה כדי להתרגל לריח). מהנסיון האישי שלי זה באמת כדאי וזו חוויה נפלאה עבור הילד. אני לגמרי יכולה לראות את ההבדל בין ילדים אחרים שלא רגילים לכלבים והפחד האינסטנקטיבי שלהם למראה כלב. אבל אני גם יודעת שיש לנו מזל. המזל שלנו הוא שלוקה שלנו היא כלבה מדהימה, ידידותית, ובאופן כללי פשוט מצליחה לספוג הרבה יותר ממה שכל אחד אחר היה מסוגל לספוג. רותם מציק לה, צובט אותה, מחבק אותה, רודף אחריה וכל זה עם ה"עדינות" המתבקשת של ילד בן שנתיים.
כשרותם היה בן חודשיים צילמתי אותו ישן על כורסא כשלוקה נחה לידו. בשבוע שעבר הראיתי לו תמונות וסרטונים מ"פעם" והוא ממש התלהב ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה להצטלם עוד פעם ככה על הכורסא עם לוקה. ברור שעיניו נדלקו מיד ובטח בראש שלו עברו כל מיני מחשבות זדוניות לגבי מה שהוא יכול לעשות לה באותו רגע אבל לשמחתי הוא שם את התכנונים בצד ושיתף פעולה בצורה מופתית.
ערכתי את שתי התמונות בפוטושופ, לא בצורה מוגזמת, הוספתי גוון ספיה ומסגרת עדינה והפכתי את זה לעמוד באלבום.
נייר הרקע של american crafts, על קארדסטוק ירוק הדפסתי במדפסת את הכותרת והוספתי קצת ג'ורנלינג.
No comments:
Post a Comment
Thank you for your comment.